הכרעת דין בתיק ת"פ 49522-03-11

ביום 27.03.11 הוגש בפני ביהמ"ש כתב אישום המייחס לנאשם ביצוע עבירת שוד (בנסיבות מחמירות) - עבירה לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

להלן פירוט העובדות המתוארות בכתב האישום:

הנאשם הינו בן זוגה של דורה זדנוב (להלן: "דורה") , בתה של רחל אלייב, ילידת 1943 (להלן: "המתלוננת") .

בתאריך 17.3.11 שעה 17:40 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם אל דירת המתלוננת, בתל-אביב (להלן: "הדירה") , לכאורה על מנת לתקן את מנעול דלת הדירה.

כאשר הגיע הנאשם אל הדירה, קרא למתלוננת להגיע מחדרה אליו, אז תקף הנאשם את המתלוננת באמצעות מפתחות בפניה ובסנטרה וחנק את המתלוננת באמצעות חבל אשר היה בידיו, עד שהמתלוננת נפלה אל הארץ.

מיד לאחר שהתמוטטה המתלוננת אל הארץ, שדד הנאשם תיק אישי השייך למתלוננת ואשר הכיל סכום כסף מזומן בסך של 96,000 ש"ח לערך, כ- 7,000$ ומסמכים אישיים של המתלוננת.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות לרבות המטומות בפניה ובצווארה, בצקת תת עורית וחשש לבצקת בדרכי הנשימה, והיא אושפזה במחלקה פנימית למעקב רפואי.

פרשת התביעה

בפני ביהמ"ש העידו 9 עדי תביעה  ביניהם: המתלוננת, ילדיה, שכן של המתלוננת, שוטרים ועדים נוספים. להלן תמצית עדויותיהם בפני ביהמ"ש:

ע.ת. 1- גב' רחל אלייב - המתלוננת

העדה העידה כי הינה בת 69  וללא קשר לארוע עברה ניתוח ברגליה ונעזרת במקל הליכה.

באשר לארוע העידה כי ביום 17.3.11 בשעה 18:00 הנאשם , שהינו חברה של בתה , הגיע לביתה . העדה סיפרה כי יומיים קודם לכן איבדה את מפתח דירתה , שאלה את ביתה האם ראתה את המפתח וזו השיבה לה שלא. ב 17.3.11 הגיע הנאשם לדירתה על מנת להחליף את המנעול. העדה סיפרה כי הוא קרא לה לגשת אליו " הייתי עם הליכון , הוא החזיק מפתח של הדלת, והיכה אותי בצוואר משני הצדדים עם המפתח, העדה מדגימה תנועה של מתן אגרוף בצוואר, היו לי סימנים שחורים מהמכות, לפני כן, הוא חנק אותי, ואז נפלתי." (עמ' 8 ש' 29 - עמ' 9 ש' 1 לפרוטוקול) העדה המשיכה וסיפרה: " הוא לא ניסה לתקן את המנעול, אלא קרא לי ואמר לי שמצא את המפתח, ואז תקף אותי עם המפתח בצוואר , הוא לא אמר לי דבר כשהוא תקף אותי. נפלתי כי איבדתי את ההכרה עקב המכות, הוא חנק אותי בצווארי עם חבל כביסה. בארונות בחוץ היו חבלי כביסה." (עמ' 9 ש' 3-6 לפרוטוקול)

עוד תארה העדה כי תיק בצבע חום שהיה מתחת למיטתה ובו סכומי כסף ומסמכים אישיים נלקחו ממנה כמו גם העגילים שהיו לאוזניה.

כשנתבקשה לתאר אילו סכומי כסף היו בתיקה העדה השיבה תחילה 800,000 ש"ח לאחר מכן השיבה 8,000 ש"ח ולבסוף ציינה כי היו 80,000 ש"ח ו 16,000$ מחולקות לחבילות של 1,000 $ .

העדה השיבה לשאלת התביעה כי יחסיה עם הנאשם היו טובים וכי נהגה אף להכין עבורו לאכול. לשאלת ביהמ"ש הבהירה כי לא היתה מרוצה מיחסי ביתה עימו מאחר ולטענתה נהג להרביץ לה. (עמ' 10 ש' 1-4 לפרוטוקול)

בחקירתה הנגדית השיבה לשאלות ב"כ הנאשם את הדברים הבאים:

העדה העידה כי למיטב ידיעתה הנאשם לא עבד וכי במשך אותה שנה שבה היה עם בתה הוא לא נהג לעזור לה בביתה, אלא בתה. " את הצילינדר של הדלת הוא בעצמו הציע לתקן, ואז כשהגיע לסדר הוא קרא לי ונתן לי מכות." (עמ' 10 ש' 14-15 לפרוטוקול) העדה הכחישה טענת ההגנה לפיה היא זו שביקשה ממנו לתקן את הצילינדר. כמו כן, ציינה כי יומיים טרם המקרה אבד לה המפתח וכי הוא ידע מכך, כמו כן, לטענתה היו לה 2 מפתחות ולא 5 כטענת הנאשם.

לשאלת ביהמ"ש השיבה העדה כי טענת הנאשם לפיה הוא אכן הגיע לתקן את מנעול הדירה אך לאור העובדה שקיללה אותו עזב עוד טרם תיקן ואילו אדם אחר הוא זה שהרביץ לה , אינה נכונה. העדה הוסיפה " אני מכירה אותו באופן אישי, הוא עשה לי כפי שסיפרתי, אני לא עיוורת ראיתיו." ובהמשך הוסיפה כי היא לא קיללה אותו.  (עמ' 10 ש' 23-25 וכן עמ' 11 ש' 13 לפרוטוקול)

לשאלת הסניגור השיבה העדה כי היא ראתה את הנאשם לוקח את חבל הכביסה , ראתה אותו מתקרב אליה עם החבל וכי הוא לפף את החבל סביב צווארה, ולבסוף איבדה את הכרתה. (עמ' 11 ש' 6-8 לפרוטוקול)